פינוי בינוי בירושלים הוא תהליך שלם הנעשה במסגרת של התחדשות עירונית ובו המטרה היא לקחת שכונות שלמות ישנות בעיר ירושלים ובערים נוספות בארץ, להרוס אותן ולהקים במקומן שכונות חדשות על פי תקני בניה מאוד מחמירים ועדכניים לשנות ה- 2000. מדובר בהליך ארוך, בירוקרטי, מורכב הדורש מעורבות של גופים ובעלי מקצוע רבים. לצורך הדוגמא אם קיימת שכונה ישנה של 70 שנה בה לא נעשה כמעט שום תהליך תחזוקתי, המטרה היא להרוס את הבניינים שלרוב בני 3-5 קומות ולבנות במקומם בניינים גבוהים יותר של 7-9 קומות.

פינוי בינוי מאיפה זה מגיע? 

כבר בשנות ה-60 חשבה על כך ממשלת ישראל והרעיון מגיע מארצות הברית ומאירופה. בשנת 1965 חוקקו בכנסת את ”חוק פינוי בינוי“. מה שעומד מאחורי החוק הוא הצורך בחידוש שכונות רבות שנבנו דאז- העלייה של שנות ה-50, ברמת בניה מאוד נמוכה. החוק אפשר למדינה להכריז על אזורי שיקום שלמים, לתכננם מחדש, לפנות את הדיירים המתגוררים באזור זה ולבנות שוב. על פי החוק המדינה יכולה להעניק הן ליזמים והן לקבלנים זכויות בניה, הטבות מס וכדומה, הכל במטרה ליצור תמריצים לביצוע הפרויקטים.

התהליכים הללו היו מאוד מורכבים הן מסיבות של דיירים שלא רצו להתפנות, הן כתוצאה מבעיות מול הרשויות והן בשל עיקובים של היזמים או הקבלנים ולמעשה, לקח להשלימם למעלה מ-10 שנים ולכן החלו לבצע כל מיני שינויים בכדי לייעל ולקצר את זמני הפרויקטים. בשנת 1996 הממשלה הקימה ועדה המכונה ועדת אייגס ברשותו של איתי אייגס שהיה אז ממונה על כל מה שקשור על התקציבים במשרד האוצר והוא ניסה להסדיר ולסדר את כל הנושא הזה של פינוי ובינוי. ב-2006 חיקקו חוק חדש המסדיר את נושא הפיצויים שניתנים לדיירים שמתפנים מהפרויקט.

שלבים עיקריים בפינוי בינוי והתחדשות עירונית

צילום:freepik